למקרה שלא אהיה בסביבה / שמחה יעל פזואלו

ספרים אני קוראת הרבה ספרים שקשורים מבחינתי למושג "חיים" (למרות שלא פעם גם המוות נוכח שם). העיסוק שלי בשאלת ערך החיים, טעם החיים, משמעות החיים הולך ומעמיק. מאחר ואני אשה שאוהבת לחלוק, החלטתי לשתף בספרים שקראתי ואהבתי. אולי גם אתם תאהבו. השבוע סיימתי את הספר שכתבה שמחה יעל פזואלו, "למקרה שלא אהיה בסביבה". הספר הוא אסופה מיומניה של שמחה יעל, שחלתה בסרטן שד, אבל הוא עוסק יותר בתהליך הפנימי והרוחני שעברה יעל במהלך שנותיה עם המחלה, מאשר בתיאורי המחלה עצמה. במהלך קריאת הספר שמתי לב להשוואות שעשיתי בינה לביני לגבי הבנות ותפיסות מסוימות, החלטות ובחירות מסוימות, ושמתי לב, במלוא הענווה, שעד למחצית הספר בערך לא הבנתי מה הענין הגדול שעשו מהאשה הזאת ומהסיפור שלה. בכל זאת נמשכתי להמשיך ולקרוא. יש רגע בספר שבו בעיני התהפכו היוצרות והחל תהליך מרתק של התמסרות לרעיון שאני יכולה לעשות את הטוב ביותר שאני יכולה, אבל אין לי שום שליטה על התוצאה, ואפילו אין לי ציפייה שמה שאני עושה ישפיע על התוצאה, אלא על הדרך. על החיים שישנם בהווה. המעבר הזה, הרך והעדין, לא קורה כתוצאה מאירוע מסויים, אלא נראה כמו תוצאה של תהליך ארוך שהבשיל. מצאתי את התהליך הזה מרתק ומרגש מאד. דבר נוסף שאהבתי בספר הוא התמיכה הגדולה של המדיטציה בדרכה של יעל. ההבנה שהתרגול לובש פנים רבות. שכדאי להתמסר לו כי יש בו תועלת רבה, אבל לא להיות בייסורים בתקופות שלא נמצאו הכוחות לשבת ולמדוט. להבין שהתרגול הופך להרבה יותר מאשר הזמן שבו יושבים בשקט על כרית והוא מצוי בנסיעת אופניים על הטיילת, בבישול ובקיפול כביסה ובעוד רגעים יומיומיים רבים. כמה יפה. גם כעת, כמה ימים לאחר שסיימתי את הקריאה אני מרגישה שהמילים של יעל מהדהדות בי. המילה "רכות" עולה בי חזק. כמה טוב עשתה לה הרכות, וכמה קשה היא היתה עם עצמה לאורך חייה. כמה אנחנו קשים קשים עם עצמנו וכמה היינו יכולים להרוויח לו היינו מאפשרים לעצמנו יותר להתרווח אחורה בשקט וברכות. לאורך כל הקריאה חשבתי על רני, בן הזוג של יעל, שנמצא אבל לא לעומק בתוך הסיפור. חשבתי כמה אומץ ואהבה היו בו להישאר ולאפשר ליעל את התהליך שעברה, את הבחירות שבחרה. כמה קשה להאמין ולבטוח. כמה חסד העניק לה באהבה שהיא מתארת כ"מקיימת ולא מבטיחה". איך התאפקתי לא לדפדף לסוף הספר ולראות איך נפרדה יעל מהעולם הזה. ואיך שמחתי שבחרו להביא גם חלקים מיומנו ומחוויותיו של רני בסוף הספר. מרתק לקרוא את הכנות שלו ולרגעים להרגיש כאורחת בבית שלהם. בקיצור, אם הגעתם עד לכאן, אני ממליצה מאד לקרוא את הספר. ספר לחיים. לאהבה. לבחירה.